רש"י על תענית כ״ה

1 משום כיסופא – שהיו שכינותיה אופות עיסה לכבוד שבת והיא אינה עושה כלום:

2 אגנא – עריבה:

3 מסא – עתר שמוציאין בו הלחם מרדה פאלי"א בלע"ז ומרדה ומסא חדא מילתא היא:

4 תנא אף היא להביא מרדה נכנסה – פל"א בלע"ז על שם שרודין בה פת מן התנור שלא היתה שואלת מפני שרגילה בניסין:

5 חזיא – דביתהו בחלמא:

6 מישקל לא שקלי – בתר דיהבי:

7 כל היכא דתני בי שמשי היינו ערב שבת לא שמעתי טעם:

8 במנא דחלא – בכלי שיש בו החומץ ושמתי החומץ בנר ויכבה הנר:

9 עד שנטלו ממנו אור להבדלה – הדליק ממנו נר אחר ליהנות בו ונר של מעשה נסים כיבה כי היכי דעבד רב יהודה לעיל תענית דף כד: בחלא דהוה סמידא:

10 קא מפסדי לן – שדות:

11 דובים – וזאבים בשדות:

12 ולא מטו כשורי – אין הקורות מגיעות מכותל לכותל:

13 איכו נימטו כשוריך – יאריכו הקורות:

14 סניפין היו – הקורות של חליות היו במעשה נס נדבקו להן חתיכות קטנות לאורכן:

15 ר"א בן פדת – אמורא היה והוא הנקרא מרא דארעא דא"י במסכת נדה דף כ: בעל הוראות היה והוא שימש רבי יוחנן אחרי מות ריש לקיש והיה דחוק ועני:

16 עבד מילתא – הקיז דם:

17 ברא דתומא – בן השום צלע של שום:

18 חלש ליביה – נתעלפה:

19 צוציתא – ניצוץ:

20 מאפותיה – ממצחו:

21 כולי האי ואפשר – בתמיה כולי האי עבדת ואכתי הך ספיקא דלמא לא מיתרמינא בשעתא דמזוני:

22 דחיי נפישא או דחיינא – ימי חיי שחייתי כבר הם רבים ממה שאני עתיד לחיות:

23 אמר דחיית – מה שכבר חיית מרובים ממה שאתה עתיד לחיות והיינו דקא בכי כי אמר שכינה הכי והאי דחייך משום י"ג נהרוותא לרחוץ בהן ולטייל בהן מזה לזה:

24 אי הכי לא בעינא – דתיחרביה לעלמא:

25 ותו לא – וכי אין אתה נותן לי דברים אחרים:

26 א"ל ולחברך מאי קא יהבינא – אנא מגברא דלית ליה בעינא לא גריס בספר רבי ובספר שלי כתוב:

27 באסקטולא אפותאי – היינו צוציתא דנפק מיניה שמדביק אצבע צרדא עם הגודל ומכה בצפורן האצבע:

28 איגרו בך גירי – כלומר הכיתי בחיצי לחדווה בעלמא אמר כן:

29 הא אנא והא בר ליואי – הוא איש אחד ואני איש אחד הוא עדיף מינאי:

30 דתברי – שוברים:

31 שיבא מטר בשבילנו – מקבלים אתם עליכם ומסכימין לדעת אחד:

32 כמה עזין – דלא כסין מצבורא:

33 לוי אחוי קידה – נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה:

34 הא והא גרמא ליה – החטא גרם לו שנצלע בקידה:

35 ואין גזעו מחליף – אם נפסק:

36 אף צדיק – אין לו זכר צדיק אין גזעו מחליף אינו בתחיית המתים:

37 צדיק אינו עושה פירות – אין לו שכר לעתיד:

38 בתולת השקמה – נטיעה שלא נקצצה מעולם:

39 סדן – שכבר הזקין טרונ"ק בלע"ז שנקצץ וחוזר ומתעבה והוא מלשון סדנא בסדניה יתיב פסחים דף כח.:

40 שני טפחים – שכבר גזעו מחליף:

41 מן הפקק – קשר התחתון:

42 מיני ארזים – שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס וגו'. ובציר להו תלת ובראש השנה דף כג. מפרש הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגים:

43 מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס – י"ג תעניות שהתענו והלכו עד שגמרו י"ג כדתנן לעיל תענית דף יב: עברו אלו ולא נענו כו':

44 התחילו הצבור לצאת – מבית הכנסת:

45 קברים תקנתם – בתמיה אין לכם אלא לכו קברו עצמכם מפני הרעב:

46 געו – צעקו כמו אם יגעה שור על בלילו איוב ו׳:ה׳ הלוך וגעו שמואל א ו:

47 ויהיו הצבור פוסקין מתעניתם – דתנן שם עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד כו' אבל נענו שוב אין צריכין להתענות והני מילי צבור אבל יחיד שהיה מתענה על החולה ונתרפא או על צרה ועברה הרי מתענה ומשלים כדאמרן לעיל תענית דף י: כך שמעתי:

48 כמלא ברך המחרישה – אם טשטשו הגשמים בעומק הקרקע כשיעור שורת מענית המחרישה:

49 ברך – הוא הכלי שחורשין בו ומבריכין אותו סמוך לקרקע כשחורשין בו כלומר מילא התלם שיראו המים בתלם מחרישתו שקורין קולטר"א:

50 בחרבה – קרקע יבישה טפח כיון דחריבה היא ונכנסו בה הגשמים טפח ודאי רוב גשמים ירדו:

51 בעבודה – חרושה כגון שדה ניר הנכנסים בה גשמים הרבה ג' טפחים דאפי' בגשמים מועטין נכנסין בה בטפח או בטפחיים:

52 אין לך כל טפח – כשנכנסו הגשמים בעומק הקרקע טפח תהום עולה ומתגבר ג' טפחים ואע"ג דסומכא דארעא אלפא גרמידי בפרק החליל סוכה דף נג: אפ"ה רטיבותא מהנייא:

53 והתניא – תהום יוצא לקראתו ב' טפחים:

54 הא דקתני טפחיים ותו לא בעבודה – דאע"ג דנכנסו טפח בקרקע פורתא הוא דנחית ואהכי לא נפיק בהו לקבליה שלשה טפחים אלא פורתא טפחיים:

55 בשאינה עבודה – דכי נכנסו בה טפח טפי הוא דנחית ונפיק תהום לקיבליה ג' טפחים:

56 אבע – לשון נחל נובע:

57 קול שני ריעים – ניסוך המים וניסוך היין:

58 תהום אל תהום קורא – מים עליונים ומים תחתונים:

59 צנוריך – אותן שני ספלים:

60 האי רידיא – מלאך הממונה על הגשמים כך שמו:

61 דמי לעיגלא – ול"ג תלתא:

62 בין תהומא עילאה לתתאה – בין הרקיע לאוקיינוס היכא דנשקי ארעא ורקיע:

63 תהומא עלאה – מים העליונים:

64 חשור מימיך – ברקיע:

65 אבע מימיך – למטה בקרקע:

66 הנצנים נראו בארץ – כלומר כשמנסכין מים בחג שהניסוכין נראו בארץ שאין באין אלא משנה לחבירתה כנץ זה שאינו יוצא אלא משנה לשנה ועת הזמיר הגיע זמירות החג אז קול התור מלאך דומה לשור תרגום שור תור שבשעה שמנסכין מים בחג הוא אומר כן לשון אחר כמשמעו הנצנים נראו והזמיר הגיע בשעה שקול התור נשמע:

67 שכן מצינו כו' – כלומר שאין לך אדם בעולם שאין תענית חל עליו מט' שעות ואילך אפי' בני מלכים שדרכן לאכול בט' שעות שעד ג' שעות הן ישנים במטותיהן ושוהין ששה שעות ואוכלין וכדאמרינן בפסחים דף קז: אפי' אגריפס המלך שרגיל לאכול בט' שעות ביום לא יאכל עד שתחשך שנאמר הראית כי נכנע אחאב מפני ואחאב לא חלה תעניתו עליו אלא מט' שעות ואילך ועד ט' שעות היה יכול לאכול שלא גמר בדעתו להתענות אלא שבא אליהו אותו היום שנכנס בכרם נבות היזרעאלי ואמר ליה הרצחת וגם ירשת וגו' מלכים א כ״א:י״ט ילקו הכלבים וגו' שם וכתיב ויצום שהתענה אותו היום:

68 הכי גרסינן שמואל הקטן גזר תעניתא וירדו גשמים קודם הנץ החמה:

69 שבח צבור הוא – שעדיין לא קראו ונענו:

70 למה הדבר דומה וכו':